
אל על – סיכת טייס מטוס בריטניה
ביום שישי, ה-3 במרץ 1967, המריא מטוס ה"בריטניה" AGB–X4 בפעם האחרונה משדההתעופה לוד, בדרכו לבעליו החדשים "אייר ספיין" ברור שלכל אספן יש את הגביע הקדוש
כותב המאמר – הדי אור
"בארץ הים נותן בדרך כלל פיתרון זול וזמין למרות הגזלן שצועק " ארטיק קרטיב אסקימו לימון, כבר הולך מכאן…." ונשאר עוד רבע שעה"
מה יש לכתוב על ים. יש המון. אפשר לכתוב על ההבדלים בין ים לימה (למרות שגם לים המלח אנחנו קוראים ים ולא ימה). אפשר לכתוב על כך שכדור הארץ מכוסה במים ביותר מ70%. אפשר לכתוב על הצמחיה הימית המיצרת אחוז גבוה של חמצן. אפשר לכתוב על הפיניקים על הוויקינגים, על ואסקו דה גאמה, וברור שאפשר לכתוב הרבה על קולומבוס. אפשר לכתוב על קרבות ימיים. וכן על צוללת דקר. אפשר לכתוב על דגי הים השונים והמשונים. בקיצור אפשר לכתוב בהרחבה על נושא ים. אבל……
הפעם לא אכתוב הרבה על הים. התמונות ידברו בעד עצמם. הים בארצות רבות משמש כמפלט לימי הקיץ החמים. אם זה במלונות על חוף הים או עם זה באוהל פרטי וכיסאות שהבאת מהבית או אפילו השכרת כיסא נח בים או רק הבאת מחצלת או מגבת ופרשת על החול. הים מרגיע, למעט במקומות בו מתעקשים לשחק במטקות לידך או כדורגל. בארץ הים נותן בדרך כלל פיתרון זול וזמין למרות הגזלן שצועק " ארטיק קרטיב אסקימו לימון, כבר הולך מכאן…." ונשאר עוד רבע שעה.
כל התמונות נמצאו בשווקי הפישפשים בארץ והיו שייכים למשפחות רבות אשר לא חפצו בהם יותר וכך הם הגיעו אלי. בדרך כלל כתמונה אחת או שתיים למעט אלבום אחד שבו נמצאו מספר רב של תמונות על הים של ילדים אשר הגיעו לים עם תורמים לבית היתומים של דבורקין ברמת גן. רצ"ב קישור למאמר שכתבתי בנושא זה עם תמונות בנושא.
מקווה שתהנו מהתמונות ביחוד של המציל וגם מחוויית החסקה, שאני יכול להעיד אישית שזה היה תענוג לחתור בה בחופי תל אביב וכן סתם להימרח ולהישרף ביום קיצי כפי שתראו בתמונות אלו.
https://www.facebook.com/nostal/posts/1500738509959677/
קרדיט: הדי אור
הקבוצה הגדולה בישראל / 14,260 חברים
הקבוצה הגדולה בישראל / 5,891 חברים
הקבוצה הגדולה בישראל / 2,132 חברים
הקבוצה הגדולה בישראל / 1,859 חברים
24,443 חברים
ביום שישי, ה-3 במרץ 1967, המריא מטוס ה"בריטניה" AGB–X4 בפעם האחרונה משדההתעופה לוד, בדרכו לבעליו החדשים "אייר ספיין" ברור שלכל אספן יש את הגביע הקדוש
כאשר איסוף המטבעות והשטרות תפס תאוצה במהלך המאה ה- 19 (ושטרות במאה ה-20), מצבו של הפריט, יחד עם נדירותו, קבעו למעשה את ערכו בדומה למה
מציג 1–4 מתוך 119 תוצאות
מציג 1–4 מתוך 119 תוצאות