Posted on

הסרט הכחול

תיחקר וכתב: הדי אור

“בחודש אוגוסט 1958 משרד הבריאות פרסם מודעה שהוא ממליץ לבקר במסעדה בעלת “הסרט
הכחול”

לכל מכרי ידידי וחברי.
מבקש שתסירו את החיוך מפניכם ותפסיקו לחכך את הידיים בהנאה ובתקווה שתראו ציצי
בחוצי ויותר מכך.

הדי אור – היסטוריה ישראלית על המדף

המאמר כאן הוא לא למה שאתם רגילים בסרט כחול. אפילו נהפוך הוא.

בעקבות פרוספקט מקסים שרכשתי לאחרונה, שמשרד הבריאות הוציא לאור,
הצייר/מאייר/גרפיקאי א. להמן* צייר ציורים משובבי לב (והוא צייר ואייר עוד מספר
רב של פרוספקטים במשרד הבריאות ולגופים שונים נוספים) והודפס בדפוס מונזון
בירושלים נחשפתי למבצע “הסרט הכחול”.

מבצע “הסרט הכחול” היה יוזמה של משרד הבריאות לשיפור ההיגיינה והניקיון במסעדות
(בתי אוכל).
משרד הבריאות מזהיר את הציבור בפני אכילת מאכלים שהוכנו ברחוב כי הם לא מוגנים
בפני זיהום, ולכן עלולים להעביר מחלות ולגרום להרעלת מזון.
בנוסף לכך משרד הבריאות מנסה לשפר את מצב ההיגיינה והניקיון במסעדות ולצמצם את
מחלות המעיים.

ד”ר ש. בטיש, מנהל משרד הבריאות, מ. ליליאן, מנהל מחלקת התברואה וה. להמן
התברואן למזון במשרד הבריאות מסרו כי המבצע יקיף בינתיים 7 ערים בישראל.
המבצע הופעל בחודש מרץ 1958, כחלק מחגיגות שנת העשור, תוך היערכות לגלי התיירים
שהיו צפויים לפקוד את ישראל.

המבצע התנהל על ידי “שלטונות הבריאות בארץ, בשיתוף עם ענף בתי הארחה ו-ועדת
העשור”. תקציב המבצע נקבע ל-50,000 לירות שחלקו יבוא מועדת העשור וחלקו ממשרד
הבריאות.

בעלי מסעדות רבות ניהלו תעמולה בקרב חבריהם לא להשתתף במבצע ולא לעשות דבר, כדי
לזכות באות “הסרט הכחול”, המעיד על ניקיון בתי האוכל.
הם חששו כי השמירה על הניקיון תגרום להם הוצאות כספיות בביצוע הסידורים הנאותים
במטבחים, בשירותים ובלבוש העובדים.
השפעתם הרעה של בעלי מסעדות אלו הורגשה בהיענות המועטה של בעלי בתי האוכל.
רק 40 מתוך 1500 שקיבלו חוזרים מטעם משרד הבריאות, הודיעו על נכונותם לעמוד תחת
פיקוח שלטונות הבריאות, כדי לזכות בציון “הסרט הכחול”.
ד”ר בטיש ציין כי יש למשרד הבריאות סמכויות רבות להשליט נקיון אבל כוונת המבצע
הוא לקיים את הניקיון בצורה חינוכית ובעזרת הציבור.

בחודש אוגוסט 1958 משרד הבריאות פרסם מודעה שהוא ממליץ לבקר במסעדה בעלת “הסרט
הכחול”. במודעה הם כותבים: “אם תבקר בבית אוכל, בחר בזה בעל ״הסרט הכחול״, הסמל
של משרד הבריאות לבתי־האוכל המקפידים על מילוי תנאי התברואה וההיגיינה.
״הסרט הכחול״ הוענק עד כה בערים : ירושלים, תל־אביב, חיפה, באר־שבע, רמת־גן,
נתניה ורחובות. ביתר ערי וישובי המדינה יוענק ״הסרט הכחול״ בקרוב.”

הדי אור – היסטוריה ישראלית על המדף

בעקבות שמבצע נקיון בבתי אוכל התקיים כחלק מחגיגות שנת העשור, תוך היערכות לגלי
התיירים שהיו צפויים לפקוד את ישראל כתב בציניות מסוימת העיתונאי יואל מרקוס
בעיתון דבר לגבי המבצע:
“אין ספק, שהייתה זו החלטה נבונה ביותר וצריך היה לבצעה עוד לפני שנים הרבה, אלא
שכנראה אנחנו, אזרחים שאינם תיירים, לא היינו ראויים למאמצים מיוחדים ממין זה”.

האות חולק בפעם השנייה בשנת 1960 ושוב ב-1961, אבל המבצע מעולם לא המריא. מתוך
700 מסעדות רק 27 עמדו במבחן הניקיון. בשנת 1962 הודה משרד הבריאות כי המבצע
היה כישלון.
ושוב תודה לחברי משה רימר על מציאת אינפורמציה נוספת.

מקווה שנהניתם.

הדי אור – היסטוריה ישראלית על המדף

*מבקש את עזרת ציבור הקוראים במציאת אינפורמציה נוספת על הצייר/מאייר/גרפיקאי
אליעזר להמן.
בתודה מראש.

קרדיט: הדי אור

Posted on

מר ישראל הצעיר* (והזקן) 1954 ב- זירהטרון רמת גן

תיחקר וכתב: הדי אור

בעבר, בעקבות “לא אוסף” קטן של 3 תוכניות של מופעי קרקס שנערכו בזיהטרון כתבתי
מאמר קצר על הזירהטרון  https://www.haasfan.co.il/ziratron/

לפני מספר ימים, ברכישת גביע “מר ישראל הצעיר מקום שני משנת 1954” הסתבר לי
(בעזרתו של חברי משה רימר שמצא כתבות בנושא) כי גם תחרות “מר ישראל” (מה שנקרא
פיתוח הגוף) נערכה בזירהטרון.
לא רק קירקס וחיות וכו’ אלא גם אירוע חשוב שכזה. בחירת “מר ישראל” צעיר ומבוגר.

בתאריך 11/1/1954 מכון “הארי” בהנהלת א.אעכל (שלצערי גם על המכון וגם על מר
א.אעכל לא מצאתי אינפורמציה. עדין) מפרסם כי מר ישראל יבחר בתאריך 22/1/1954
בשעה 8.30 (אני מניח שזה בערב) בזירהטרון רמת גן.
כנראה הזירטרון היה מושג ומקום ידוע באותם שנים, כי בשום מקום הם לא מציינים את
הכתובת שלהם (זבוטינסקי 105-107 רמת גן).
בתכנית יהיו הרמות אולימפיות, בחירת “מר ישראל” הצעיר והבוגר, תרגילי כוח
והגביעים יוענקו על ידי מלכת היופי.
כנראה מלכת היופי היא חבצלת דרילמן (דרור) שזכתה בתואר בשנת 1953. היא היתה בת
ה־19 מתל־אביב ונבחרה למלכת היופי הרביעית.
היא זכתה בעת ששירתה כחיילת בחיל הקשר, ובכך הייתה לחיילת הראשונה שנבחרה למלכת
היופי. היא עלתה מאוסטריה עם הוריה בגיל ארבע.

בנוסף לאירוע המרכזי של בחירת מר ישראל גם יערכו 4 תחרויות בוקס בהשתתפות טובי
המתאגרפים של מכבי תל אביב.
בכתבה שפורסמה ערב התחרות כתב הכתב ללא שם “סופרנו לספורט” בנימה מזלזלת במעט
את הכתבה בנושא בחירת מר ישראל. “ביזמת צעירים, המנסים לחקות את האסכולה
“האמריקאית” החדישה בתרבות הגוף, תיערך הערב באולם הזירהטרון ברמת גן תחרות
לבחירת “מר ישראל “(על משקל “מיסטר אמריקה”) הספורטאי בעל הגוף המפותח, הסימטרי
והמושלם מכל הבחינות. בארה”ב מעוררת הופעה מעין זו, התעניינות עצומה. היא
מבוצעת בתעמולה רועשת, מקיפה המוני גברתנים ומשתלמת, כמובן, גם מבחינה כספית.

החיקוי הישראלי הוא בממדים מצומצמים, ואינו מעורר הד בציבור הרחב, הרואה בהופעה

מעין זו “תצוגת שרירים” זולה.
לראשונה נבחר “מר ישראל” לפני שנים אחדות, ביזמת רפאל הלפרין, בחור ישיבה שהפך
לאיש שרירים מובהק, יסד את “מכון שמשון” והעמיד חניכים רבים. (כיום הוא נמצא
בארה”ב והפגין אשתקד יכולתו גם בהיאבקות חופשית).
אם הסתלקותו של הלפרין מעל במה הספורט הישראלי, עברה היוזמה לידי “מכון הארי”,
חבר בחורים הרואים בפיתוח שרירים באמצעות הרמת משקולות, אמצעי בדוק לטיפוח הגוף
ורוממות הרוח.
רבים מאלו יציגו הערב את הישגיהם לעיני הקהל והשופטים, שיאלצו לטרוח, בלי ספק,
כדי לבחור את הטוב ביניהם, מבין הנוער והבוגרים.
עצם ההופעה מעוררת תגובות לחיוב ולשלילה, אבל יזמתם של הבחורים שטרחו והשקיעו
ממון ומרץ, שלא על מנת לקבל פרס, ראויה להוקרה.
כדי לשוות למפעל גוון ספורטיבי יותר שולבו בו הופעות ספורט ממשיות ….”.

כתבנו משה צוקרמן שלא מסתתר מאחורי כינויים, כותב בכותרת ראשית על תחרויות
אגרוף ברמת גן.
הוא מציין כי במסגרת בחירת “מר ישראל” לשנה זו נערכו אור ליום ד’ ברמת גן באולם
הזירהטרון תחרויות איגרוף בהשתתפות ספורטאים משורות הצבא ומכבי.
כן נערכו במסגרת זו הופעות ראווה בהרמת משקולות ומוסיף ורושם את שמות הזוכים
במשקל תרנגול, במשקל נוצה, משקל קל, במשקל חצי בינוני.
במשקל זה הוסיף תיאור מרתק “וייספיש (מכבי חיפה) – קורץ (מכבי תל אביב). קורץ
היווה אגוז קשה לפיצוח. וייספיש התחיל את הקרב ע”י שליחת “טלגרמות”, ובהמשך
הקרב הוא מנסה למצוא את נקודות התורפה של יריבו, המחזיר מלחמה שערה. בעוד
שבסיבוב הראשון היה יתרון קל לוייספיש הרי בשני הסיבובים ניכרת עליונות
לוייספיש והוא מנצח לפי נקודות. שופט הזירה היה מר סלומון אדיר”. הכתב מוסיף
וכותב “לאחר קרבות האיגרוף החלו הופעות ראווה בהרמת משקולות”  גם כאן ההתיחסות
שלו מזלזלת והוא אומר בענף ספורטיבי זה, הנחשב כאחד הנחשלים בארץ, הוכיחו
המשתתפים כי קיים “החומר הגולמי” ואין מי שיעבדו התירגום של שפה זו והמשמעות
היא  בוא נמצא ענף אחר שאולי שם נהיה טובים. אולי.

רק לאחר תיאור כל תחרויות הספורט ההשגים וכו’ /l,בשתי שורות אחרונות הוא כותב
“בסיום התחרויות נערכה בחירת “מר ישראל” לשנת 1954 ולפי החלטת השופטים נבחר
הפעם אלי קרסון”.

להנאתכם

*לצערי לא הצלחתי למצוא מידע מי הוא “מר ישראל” הצעיר, לשנת 1954 וכן מיהו “מר
ישראל” הצעיר שהגיע למקום השני והגביע שהוא זכה ב1954 זכה להיכנס ל”בן גוריון
עשר – היסטוריה ישראלית על המדף”.

קרדיט: הדי אור

Posted on

כמה שווה האוסף שלי?

כמה שווה האוסף שלי - הערכת אוספים

אל תמהרו למכור לסוחר ראשון שיפנה אליכם, תעשו שיעורי בית כדי למקסם רווחים ולא להפסיד

הקדמה:

קיבלתם אוסף כלי כסף בירושה או מצאתם קופסת מטבעות בבוידם בדירה השכורה? רוצים לקבל הערכה לאלבום בולים שלכם שלא פתחתם כבר 30 שנה? או החלטתם סוף סוף למכור שטרות שהצטברו מטיולים בחו”ל ואתם רוצים לדעת את ערכם?

הערכת שווי אוספים
האם יש לכם אוצר ביד או שבכלל לא שווה ההתעסקות?

רוב האנשים (לצערנו) כבר לא מתעניינים באספנות ומחפשים רק למכור אוספים. במקרים מסוימים זה אפילו טוב – עדיף שאוסף ישמר אצל בן אדם שמעריך אותו וישמור עליו כראוי מאשר סתם יצבור אבק במחסן או ייזרק לפח הזבל. אבל אז מצטברים מספר שאלות: איך ניתן לדעת ערך של הפריטים? איפה עדיף למכור ובכמה? האם יש לי אוצר ביד או שבכלל לא שווה ההתעסקות בפריטים?

הערכת שווי פריטים יכולה להיות משימה לא פשוטה. הערכה של אוספי מטבעות, שטרות, מדליות, בולים, כלי כסף ופריטי אספנות אחרים הוא עניין שדורש ידע רחב. צריך להבין איך לקבוע את האותנטיות של פריטים, לשלוט בקטלוגים, להכיר את מחירי השוק בהתאם למצב הפריטים והנדירות שלהם וכמובן – לדעת איפה כדאי למכור מבלי להפסיד את הכסף.

אתם יכולים לנסות ללמוד את כל זה בעצמכם או לפנות למומחים, סוחרים או שמאים. באופציה הראשונה של לימוד עצמי קיים סיכון גבוה לפירוש שגוי של מידע המתקבל מהאינטרנט או ממקורות אחרים. גם באפשרות השנייה של פניה לאחרים יש מלכודות. כגון סוחרים וחברות לא אמינים שיעשו לכם הערכה שגויה וינסו לרכוש את האוספים בגרושים. לכן, כאשר פונים לחברה/סוחר צריך להיות בטוחים במוניטין שלהם. תחילה קראו ביקורות באינטרנט, דברו עם אנשים שקיבלו מהם שירות ורק אז תפנו אליהם באופן אישי.

אם החלטתם לעשות הכל לבד, אז קודם כל תעשו שיעורי בית כדי להבין מה יש בידכם. תתחילו מחיפוש פשוט בגוגל לפי סימנים או כתובות שעל הפריט. כאשר תדעו במה מדובר, תתחילו לברר את הערך. לדוגמא: אם אתם רוצים לעשות הערכה למטבע מסוים, תחפשו מחיר “ממוצע” בקטלוגים, במכירות פומביות שהסתיימו (בדרך כלל היסטוריית מכירות נשמרת ותמיד ניתן למצוא המידע הנדרש), בקבוצות פייסבוק ואתרי מכירות כגון איביי. בבדיקת מכירות פומביות חשוב לבדוק רק מכירות שכבר הסתיימו. הסיבה – אם תראו את הפריט שהעלו למכירה ב-10,000 שקל, זה לא אומר שמישהו באמת יקנה את הפריט במחיר הזה – הכל תלוי בביקוש והיצע. חשוב גם להבין שהמחיר משתנה מאוד בהתאם למצב ונדירות של הפריט, כאשר שוני קטן בנתונים יכול להתבטא בהבדלים של עשרות ואפילו מאות אחוזים במחיר. גם אחרי שביררתם מחיר, עדיין יש חשש שהפריט שלכם מזויף או שמדובר ברפליקה. כאן כבר מדובר ברמה אחרת של מיומנות, אבל עדיין אפשר לעשות מספר בדיקות בסיסיות. במקרה של מטבע – בדיקת קוטר, משקל, במקרים מסוימים בדיקת מגנט או אפילו לנסות להשוות כתובות שעל המטבע לתמונות מהאינטרנט. חשוב לזכור שמזייפים הכל, ממטבעות, כלי כסף ועד שטרות וחתימות של המפורסמים.

אנחנו נגלה לכם סוד. ברוב המקרים תתאכזבו מתוצאות הבדיקה כי מירב הסיכוי הוא שהפריטים שיש לכם לא שווים הרבה אם בכלל. כך למשל – מטבעות שלכם נמכרים לפי המשקל, אלבומי בולים שלמים אפשר לקנות בכמה עשרות שקלים ושטרות מחו”ל כבר לא מקבלים אפילו בבנקים. אבל זה לא אומר שצריך לזרוק הכל! זכרו – לכל דבר יש ערך. תרומה לילד/ילדה שמתעניינים באיסוף בהחלט יכול להיות פתרון מבורך.

כמובן לא חסר גם מקרים רבים של מציאות. לכן תמיד עדיף לעשות בירור יסודי.

אם בכל זאת תחליטו לחסוך מזמנכם ולפנות לאנשי מקצוע, אתם תמיד יכולים לקבל יעוץ והכוונה מאתנו ללא עלות. ניתן לשלוח תמונות של הפריטים עבור הערכה ראשונית לווצאפ שלנו  053-7772125

בכתבה הזאת, אנחנו ריכזנו עבורכם מקבץ של שאלות נפוצות שאנו מקבלים מדי יום מהגולשים. צריך לזכור שלא מדובר במחירון רשמי אלא רק בהערכות גסות לפריטים נפוצים. כמו כן יש לקחת בחשבון שהמחירים יכולים להשתנות מאז כתיבת הכתבה. לכן אנו מזמינים אתכם לפנות למומחים שלנו ולקבל הערכה מקצועית ואמינה, ללא עלות.

מה המחיר של מטבע זהב סוברין אנגלי

מטבעות סוברין עם דיוקן של המלך אנגליה נסחרו בישראל בתקופת מנדט הבריטי.

מדובר במטבעות נפוצים למדי בשוק ולמעט שנים נדירות, המטבעות נמכרים לפי משקל הזהב בתוספת 1-3% פרמיה. טוהר הזהב במטבע הוא 22 קראט 917 אלפיות, והמשקל התקין 7.988 גרם.

להלן נוסחה פשוטה לחישוב המחיר:

לדוגמא: אם מחיר הזהב לרגע הזה 1900 דולר לאונקיה , משקל אונקיה – 31.1 גרם, אזי מחיר הזהב לגרם:

1900 : 31.1 = 61.09  (ז”א: מחיר זהב 22 קראט לגרם הינו 61.09 דולר)

מטבע סוברין אנגלי מזהב הוא ברמת טוהר 0.917 לכן מחיר גרם מטבע סוברין:

61.09 * 0.917 = 56.02 (ז”א: מחיר ל 1 גרם של מטבע סוברין – 56.02 דולר)

בהתאם – מחיר מטבע סוברין במשקל 7.988 גרם:

56.02 * 7.98 גרם (משקל המטבע) = 447.04$ שזה 1414 ש”ח.

זה רק מחיר הזהב שבמטבע, כאשר למחיר זה יש להוסיף כמה אחוזים בודדים ותהיו מוכנים למכירה.

מה המחיר של שטרות 20 ₪ משנת ה-60 שנה למדינת ישראל

במצב משומש שטרות 20 ₪ משנת ה-60 שנה למדינת ישראל לא שווים יותר מערכם הנקוב (כל עוד אפשר להשתמש בהם). כאשר השטרות יצאו מהמחזור, השווי שלהם ירד משמעותי (כרגע עדיין לא פורסם התאריך). שטרות במצב חדש ((UNC ללא קיפולים/קרעים נמכרים במחיר 22-25 ₪ לשטר. חשוב גם להבין שהודפסו כ-1.8 מליון עותקים . פריטים נפוצים לרוב לא הופכים להיות יקרים יותר עם הזמן ולכן יש לקחת את זה בחשבון במידה ואתם רוצים לשמור כמות מהשטרות.

מה המחיר של מטבע 5 שקלים “בהוקרה לצוותים רפואיים”

מטבעות 5 שקלים “בהוקרה לצוותי הרפואה” הונפקו ע”י בנק ישראל בשנת 2021 והוכנסו למחזור עבור שימוש יום-יומי.

המטבע הוטבע כדי לשבח את צוותי הרפואה בישראל על תרומתם ומאבקם למען חייהם ובריאותם של אזרחי המדינה במהלך מגפת הקורונה. הונפקו כ-2 מיליון מטבעות כאלו כאשר עד לא מזמן, כל אחד היה יכול להשיג לעצמו בבנק או בסניפי דואר חבילות של 25 יחידות ב-125 ₪. המטבע לא נמכר כיום ביותר מ-5 ש”ח, אבל בהחלט זהו פריט נחמד שאפשר לשמור באוסף.

בכמה נמכרים מטבעות של מדינת ישראל?

מאז הקמת מדינת ישראל הוטבעו עשרות סוגי מטבעות. רובם נמכרים לפי משקל במחיר 10-15 ₪ לק”ג, למעט סוגים נדירים וטעויות הטבעה. כדי לדעת את המחיר המעודכן של המטבעות שברשותכם מומלץ להתעדכן במחירים בקטלוגים ובמכירות פומביות שכבר הסתיימו. אם לעשות “הערכה גסה”, אפשר לחלק מטבעות מדינת ישראל לכמה תקופות:

מטבעות מסדרת הפרוטות

25 מיל תש”ח ותש”ט – במצבים מעולה מחירם יכול להגיע גם למאות שקלים. במצב משומש – כמה עשרות שקלים.

1-250 פרוטה – 1-4 ש”ח למטבע (מטבעות במצבים טובים בלבד)

250 פרוטה מכסף (עם אות H) – 40-60 ש”ח. הערה: את האות H מחפשים מתחת לתאריך.

500 פרוטה מכסף – 120-150 ש”ח למטבע

מטבעות מסדרת האגורות והלירות

למעט כמה מטבעות מסוגים נדירים (כמו למשל 1 אגורה תש”ך גדול), מטבעות אלו נמכרים לפי המשקל במחיר של 10-15 ש”ח לק”ג.

מטבעות מסדרת אגורה החדשה והשקל

נמכרים לפי המשקל במחיר של 10-15 ₪ לק”ג.

מטבעות מסדרת האגורה והשקל החדש

עדיין במחזור ושווים את ערכם.

מטבעות ישראלים עם “פרצופים” ומטבעות “מיוחדים”

הרבה אנשים שואלים בכמה ניתן למכור מטבעות ישראלים עם “פרצופים”. הכוונה כאן להנפקות מיוחדות של מטבעות ישראלים אשר הוכנסו למחזור עם תבליטי פניהם של אישים שהשפיעו רבות על תקומת מדינת ישראל. לדוגמא: מטבע 5 שקלים עם דיוקנם של לוי אשכול וחיים וייצמן, מטבע 1/2 שקל עם דיוקנו של רוטשילד, מטבע  10 שקלים עם דיוקנה של גולדה מאיר. מטבעות אלו לא שווים יותר מערכם הנקוב בתוספת שקל-שתיים לכל מטבע במידה והמטבע במצב חדש לגמרי וחסר לאספן להשלמת הסדרה. יוצא דופן הוא מטבע של 1 שקל עם דיוקנו של הרמב”ם. מטבע זה יותר נחשק בקרב האספנים והמחיר שלו נע בין 10-15 ש”ח למטבע.

כמו כן הוכנסו למחזור מטבעות ישראל “מיוחדים” אחרים: מטבע לכבוד “מ” (40) שנים למדינת ישראל ומטבע לכבוד חנוכה. גם במקרים אלו לא מדובר באוצר גדול ואם המטבעות משומשים לא תקבלו יותר מערכם הנקוב. במידה והמטבעות במצב חדש תוכלו לקבל שקל/שתיים נוספים במידה ותמצאו קונה.

בכמה נמכרים מטבעות חו”ל מודרניים?

כמעט כל אחד מאתנו יש בבית קופסה או צנצנת עם עודף שקיבלנו מטיולים בחו”ל. יש המון מדינות והמון סוגי מטבעות, אז איך אפשר להבין מה שווה ומה לא?

קודם כל צריך להבין שרוב הסיכויים שלא מדובר כאן באוצר אך אל תמהרו לזרוק הכל. רוב המטבעות חו”ל המודרניים נמכרים לפי המשקל במחיר של 15-18 ש”ח לק”ג. (“מודרני” יכול להיות גם מטבע מלפני 50 שנה). בכל מקרה המלצתינו היא שתמיינו את כל מטבעות חו”ל שלכם, בדרך כלל יש מטבעות שאפשר עדיין להמיר אותם, תחפשו מטבעות מכסף, טעויות הטבעה וסוגים נדירים אשר שווים יותר. עבור מטבעות מיוחדים אלו תצטרכו קצת ידע וניסיון וכמובן קטלוגים טובים.. אם אין לכם זמן, תמיד אפשר לצלם תפזורת ולשלוח מספר תמונות בקבוצות פייסבוק שלנו בתחום.

כמה שווה אוסף בולים שלי?

קיבלתם בירושה כמות של אלבומי בולים? הבולים מסודרים יפה בתוך האלבומים ואפילו יש שקית עם כמה אלפי בולים בתפזורת? איך מתקדמים מכאן, האם עדיף לשמור או למכור את הבולים?

המון אנשים פונים אלינו כדי לקבל עזרה בהערכה ובעיקר במכירת האוספים. אנחנו משתדלים לעזור לכולם וכאשר שואלים אותנו האם הם יוכלו להחזיר משכנתא אחרי המכירה, אנחנו מבקשים אותם להיות אופטימיים אבל גם ריאליסטיים כי ברוב המקרים האוספים שהצטברו בבית שווים גרושים (לצערנו זה המצב כיום).

אז איך באמת אפשר לתמחר בולים ?

בשנות ה-30 של המאה ה-20 חלה בעולם תנופת איסוף בולים שהובילה לייצור יתר של בולים והצטברותם. כתוצאה – מחירי הבולים הוזלו משמעותית. בפעם השנייה עלייה כזו התרחשה בתחילת שנות ה-80. כל זה הוביל לירידת ערך של הבולים בשוק העולמי.

בישראל רוב הבולים שהונפקו אחרי שנת 1953 (למעט כמה חריגים) נמכרים לפי 10-30 אגורות לבול. זה אומר שאפשר לרכוש אלבום שלם בכמה עשרות שקלים. לפעמים קורה שהאלבום יקר יותר מהבולים. חשוב גם להבין שחלק גדול מהאוספים הנמכרים בשוק הינם אוספים חובבנים של אספנים מתחילים (גם אם זה אוסף של 40 שנה).

קל מאוד לבדוק את ערכם של הבולים שלכם. – אם הבולים לא מסודרים באלבום, בולים שהוסרו מהמעטפות, בולים ללא דבק או שובל מלא, בולים חתומים – רוב הסיכויים שלאוסף שלכם יש ערך נוסטלגי בלבד.

מה כן שווה? בעיקר בולי ישראל מראשית קום המדינה מהשנים 1948-1952, בולים עם שובל מלא, לא חתומים וללא פגמים. למשל: בולי דמי דאר הראשונים, בולי דואר עברי בערכים הגבוהים, בול המנורה, בולי מועדים לשמחה, שובלים עם פס ביניים ורבים אחרים.

להלן כמה טיפים עבורכם כדי לתמחר בולים לבד:

  1. גיל – שימו לב לגיל של הבול. בניגוד למטבעות ושטרות, על הבולים לרוב לא מציינים שנים לכן יותר קשה לקבוע מאיזה שנה הבול שבידכם. תשתדלו להעזר בחיפוש באינטרנט לפי עיצוב של הבול וסימנים מיוחדים או ציורים, תבדקו בקטלוגים מודפסים ומקוונים.
  2. נדירות – חפשו בולים עם כמות הנפקה קטנה. בולים עם טעויות הדפסה (לא ממורכזים, הפוכים וכו’) – מאוד מבוקשים בקרב האספנים.
  3. מצב – כאשר בולים משומשים, בולים עם כתמים, “חלודה”, בולים ללא שובל מלא או בולים חתומים – כל זה מוריד מערכם. יתכן ויש לכם באוסף בולים יקרים שלא נשמרו כראוי ולכן המחיר שלהם יהיה בהתאם.
  4. מחיר – תבדקו היסטוריית מכירות פומביות באתרים בישראל או באייבי, מחירים בקטלוגים ותקבלו מחיר ממוצע. חשוב לזכור שבסופו של הדבר מה שקובע את המחיר זה הביקוש והיצע.

במקרים אחרים עדיף לפנות למומחים בתחום לקבלת הערכה מקצועית.

אנו ממליצים לכם בחום לקרוא כתבה של איציק אביטל “הערכת שווי בולים בדגש על בולי ישראל” – כתבה מעולה ויסודית. https://www.haasfan.co.il/stamps/

כמה שווים שטרות של ישראל?

השוק מוצף בשטרות משומשים (בעיקר שטרות משנות ה-70 ועד שנות ה-90 של המאה ה-20) אשר נמכרים בשקלים בודדים. שטרות במצב חדש שווים יותר, אבל זה תלוי גם באיזה שטר מדובר. כל קרע בשטר, כל קיפול, כתם או כיתוב מוריד מערך השטר. כאשר מדברים על שטרות משומשים ושטרות במצב חדש (UNC), מדובר בהבדלים של עשרות ואפילו מאות אחוזים במחיר. שטרות מלפני שנות ה-60 שווים גם כשהם משומשים. שטרות מקום המדינה במצבים יפים בעלי ערך גבוה. במקרים מסוימים מומלץ גם לדרג שטרות יקרים כדי למכור אותם בהמשך ברווח.

לכן, על מנת לתמחר שטרות של מדינת ישראל, מומלץ להתעדכן בקטלוגים ומכירות פומביות שהסתיימו וכמובן לפנות למומחים שלנו כדי לקבל יעוץ והערכה.

כדי לבדוק אם יש לכם אוצר בידיים, רכזנו עבורכם את הערכות השווי של כל השטרות בישראל של תקופת המנדט הבריטי (1918-1948) ומדינת ישראל (מ-1948) לפי תקופות. מדובר בהערכות גסות בלבד עם טווח מחירים בתלות במצב השטרות ובשינויים בשוק.

( שהונפקו בין השנים 1927-1945) סדרת שטרות המנדט הבריטי על ארץ ישראל

ברכות! רוב הסיכויים שירשתם אוצר. שטרות אלו מבוקשים מאוד בקרב אספנים מישראל ומכל העולם. המחירים מתחילים מכמה מאות דולרים ויכולים להגיע גם עשרות אלפי דולרים תלוי במצבם.

סדרת שטרות בנק אנגלו-פלשתינה (1948)

תמונה באדיבות: ראובן כהן

גם שטרות אלו מבוקשים מאוד בקרב האספנים. המחירים נעים בין כמה מאות דולרים לכמה אלפי דולרים תלוי במצבם.

שטרות “שטיחים” (1948)

תמונה באדיבות: ראובן כהן

המחירים נעים בין מאות דולרים עד לכמה אלפי דולרים (תלוי במצבם).

סדרת בנק לאומי לישראל (1952)

המחירים נעים בין כמה עשרות דולרים לכמה אלפי דולרים.

שטרות מסדרת הפרוטה (1952)

המחירים נעים בין דולרים בודדים לכמה אלפי דולרים, תלוי במצב השטרות וסוגי השטרות.

שטרות מסדרת הנופים (1955)

מחירם מעשרות דולרים ועד כמה אלפי דולרים, תלוי במצב ונדירות של השטרות.

שטרות מסדרת הדמויות (1958-1960) ושטרות מסדרת האישים (1968)

מחירם נע משקלים בודדים ועד מאות שקלים, תלוי במצב ונדירות

שטרות מסדרת שערי ירושלים (1973-1975)

שטר 5 לירות 1973 UNC (מספר אקראי)

משקלים בודדים עד עשרות שקלים, תלוי במצב ונדירות

שטרות מסדרת השקל (1978-1984) ושטרות מסדרת השקל החדש (1985-1995)

סט שטרות ישראל

השטרות האלו כבר לא סחירים במחזור ולא ניתן להמיר אותם או להשתמש בהם. המחיר נע בין שקלים בודדים מאות שקלים, תלוי במצב ונדירות.



שטרות מסדרת השקל החדש (1998-2014)

לכו לבזבז אותם במכולת. נכון ליום פרסום הכתבה עדיין אפשר להשתמש בהם. בנק ישראל עדיין לא פרסם מה יהיה המועד האחרון שבו יהיה מותר להחליף אותם. כאשר יעדכנו תאריך, לא תוכלו להמיר אותם והם ירדו משמעותית במחירים. שווה לשמור כמה יחידות מכל סוג אבל רק שטרות במצב חדש בלבד, ללא קיפולים, ללא קרעים וללא כתמים.

זכרו – אספנים מעדיפים שטרות במצב חדש ((UNC.

אם יש לכם שטרות פשוטים, משומשים ולא נדירים – מומלץ לתרום אותם לילדים שמתחילים לאסוף.

מעטפות היום הראשון (ישראל)

מעטפות היום הראשון (ישראל)

רובם נמכרים לפי 0.5 ₪ למעטפה. אספן שמחפש השלמות לאוסף שלו יהיה מוכן לשלם קצת יותר. המחיר תלוי במצב המעטפה, איזה בול יש על המעטפה, האם יש שובל מלא/חלקי, לכבוד איזה אירוע יצא, אם היא חתומה ועוד. בעיקר יש ערך למעטפות בין השנים 1948-1952, אך גם שם לא מדובר בסכומים גדולים (עשרות עד מאות שקלים) ורק בודדים שווים יותר. גם כאן מומלץ להתעדכן בקטלוגים, מכירות פומביות שהסתיימו או לפנות לאיש מקצוע.

מדליות ישראל מכסף, זהב וארד

הרבה אנשים שואלים אותנו בכמה ניתן למכור מדליות שהם קיבלנו בירושה. באם מדובר במדליות הזיכרון ישראלים מכסף, זהב או ארד, אנשים קודם כל מנסים לבדוק מחירים באינטרנט. נכנסים לאתרים הראשונים שקופצים להם בחיפוש ויוצאים עם מחשבה שזכו בלוטו כי שם אותם מדליות נמכרים במאות ואפילו אלפי שקלים. אבל, כאשר מנסים למכור את המדליות באותם מחירים שראו באינטרנט, מהר מאוד הם מבינים שאין ביקוש למדליות אלו.

למה זה קורה? ברוב האתרים שפעילים בישראל ומוכרים מדליות, המחירים המופיעים בהם גבוהים בדרך כלל בעשרות אחוזים ולא מתקרבים למחירי השוק. לכן תמיד מומלץ לחפש מידע בקטלוגים חדשים ולבדוק במכירות פומביות שכבר הסתיימו. משנות ה60 הונפקו עשרות אלפי מדליות מכל סוג כי היה ביקוש גדול בקרב האספנים. אבל, עם השנים הביקוש ירד, אנשים כבר לא היו מוכנים לשלם סכומים גדולים עבור המדליות אלו. וכפי שמקובל בשוק -פריטים נפוצים לרוב לא הופכים להיות יקרים יותר עם הזמן.

אם לעשות הערכה גסה בלבד, מדליות ארד נמכרים ב- 15-35 שקל ליחידה, מדליות כסף וזהב נמכרים לפי מחיר כסף/זהב לאותו יום בתוספת 2-6% פרמיה. בכל מקרה מדובר במחירים לאספנים, כאשר סוחרים ישלמו 15-20% פחות.

בישראל יש גם מדליות זהב שהונפקו בכמויות קטנות, בעיקר משנת 2005 ועד היום והם יכולים להגיע למחיר של 40-150% מעל למחיר הזהב,. גם במדליות כסף אפשר למצוא כאלה שהונפקו בכמויות קטנות ושנמכרות בעשרות אחוזים יותר ממחיר המתכת.

רוב המדליות זיכרון ישראליים הונפקו בכמויות גדולות מאוד (עשרות אלפים) וקשה מאוד למצוא קונים למדליות שהונפקו בכמויות גדולות. ברוב המקרים עדיף לנסות למכור אותם באייבי או דרך מכירה פומבית. אם אתם רוצים להתחיל לאסוף מדליות, אנו ממליצים לכם להשקיע במדליות שהונפקו בכמויות קטנות בלבד (100-500 יחידות)

לסיכום,

תחום של אספנות מאוד מאתגר ודורש הרבה ידע וניסיון, אך בהרבה מקרים גם אנשים שלא מבינים כלום בתחום יכולים לקבל מידע רלוונטי ואפילו להבין איך לתמחר פריטים מסוימים מחיפוש פשוט באינטרנט או שאלה קצרה בקבוצות פייסבוק. בכתבה הזאת נגענו בחלק קטן משאלות נפוצות שאנו מקבלים מהגולשים שלנו מדי יום.

אל תמהרו למכור לסוחר ראשון שיפנה אליכם, תעשו שיעורי בית כדי למקסם רווחים ולא להפסיד. אם הפריטים שלכם לא שווים הרבה, אך תזרקו אותם אלא תמסרו לילדים שמתחילים לאסוף ובכך תעודדו תחום של איסוף בישראל. אם בכל זאת החלטתם למכור את אוספכם ויש לדעתכם פריטים בעלי ערך גבוה, אתם מוזמנים לקבל הערכה חינמית מהמומחים שלנו.

Posted on

אל על – סיכת טייס מטוס בריטניה

הדי אור – היסטוריה ישראלית על המדף

ביום שישי, ה-3 במרץ 1967, המריא מטוס ה”בריטניה” AGB–X4 בפעם האחרונה משדה
התעופה לוד, בדרכו לבעליו החדשים “אייר ספיין”

ברור שלכל אספן יש את הגביע הקדוש שלו באוסף, ואת הפריטים שחייב שיהיה לו.
גביע קדוש בדרך כלל הוא יחידני (אצלי זה ספר הטיסה שהביאו את אייכמן לארץ
מארגנטינה והוא הוא הגביע הקדוש מכל האוספים שלי ויש לי רבים. לא רק אל על)
והפריטים שחייב שיהיה להם (אחד מהם הוא הוראות בטיחות הטיסה שנכתבו בעברית
אנגלית ואידיש וראיתי אצל חברי עו”ד מרווין גולדמן בניו יורק) אבל עכשיו השגתי
פריט נוסף מהרשימה של “החוסרים”.

הדי אור – היסטוריה ישראלית על המדף
הדי אור – היסטוריה ישראלית על המדף

לאחר שנים רבות שראיתי אצל חבר אספן אל על את הסיכה הזו (שאז היתה עבורי הפעם
הראשונה שראיתי סיכה זו)
ומספר שנים (גם כן רב) שיש לי את השטנץ של הסיכה (המבלט בו ובעזרתו היו עושים
את הסיכה)
הצלחתי להשיג סוף כל סוף את הסיכה (הקטנה להפליא) המקסימה הזו.
חבל שהמלחמה עבורה היתה קשה (לא נגד אחד מאספני אלך על להפתעתי) ודרשה מאמצים
כספיים
אבל כמו שנאמר הכאב בכיס נשכח והשימחה מהימצאות הסיכה באוסף נשארת.

הדי אור – היסטוריה ישראלית על המדף
הדי אור – היסטוריה ישראלית על המדף

וכמה מילים על מטוס בריטניה. המטוס יוצר בשנת 1952
אל על רכשה שלושה מטוסי בריטניה שסופקו לה החל מסוף 1957.
המטוס צויד ב-72 מושבים במחלקת התיירים ו-18 מושבים במחלקה הראשונה כאשר מחלקה
ראשונה לא כמו היום היתה ממוקמת בסוף המטוס.
בדצמבר 1957 השיגה אל על שיא עולמי בטיסה רצופה ללא חנייה, מניו יורק ללוד,
במטוס בריסטול בריטניה.
אל על הייתה חברת התעופה השנייה בעולם שהטיסה את מטוסי בריטניה, לאחר החברה
הבריטית BOAC.
התקופה בו הוא כיכב ב”יקיר” חברת אל על היתה קצרה עד שנכנס לשירות בשנת 1961
בואינג 707 שלקח את הבכורה באיכות ובזמן הטיסה.
ביום שישי, ה-3 במרץ 1967, המריא מטוס ה”בריטניה” AGB–X4 בפעם האחרונה משדה
התעופה לוד, בדרכו לבעליו החדשים “אייר ספיין”.
בכך גם הסתיים עידן ה”בריטניה” באל על.

קרדיט: הדי אור

Posted on

חשיבותו של דירוג שטרות ומטבעות

כאשר איסוף המטבעות והשטרות תפס תאוצה במהלך המאה ה- 19 (ושטרות במאה ה-20), מצבו של הפריט, יחד עם נדירותו, קבעו למעשה את ערכו בדומה למה שקורה כיום. במהלך השנים, הדירוג הפך למערכת הבחנת דרגות עדינות יותר ויותר. הבעיה הייתה ההקצאה הסובייקטיבית של “ציונים” על ידי הסוחרים השונים אשר גרמה לפער גדול בין הערכת סוחר אחד לאחר.

כאשר שוק השטרות והמטבעות הנדירים הוגבל למספר קטן של אספנים וסוחרים שסחרו זה עם זה, די היה בשלוש הגדרות רחבות בכדי לקבוע את מצב הפריט:
“טוב” / “Good” – שטר / מטבע שרוב הפרטים שלו (כלומר, ההטבעה / הדפוס שלו) ברורים ושלמים.
“יפה” / “Fine” – מטבע עם פירוט ברור וברק על פני השטח שלו , או שטר שבמצב משומש מעט וללא בעיות כגון חלודה, חוסרי נייר וכד’.
“לא במחזור” – מטבע / שטר שמעולם לא היה במחזור ולכן שמר על מצבו בצורה מושלמת.

ככל שהשוק גדל, הבינו אספנים שכמה מהפריטים “משובחים” יותר מאחרים. לדוגמא, כמה מטבעות “לא במחזור” עלו מעל שאר המטבעות באותה קטגוריה ב- פרטים, ברק ובמראה הכללי. עד מהרה החלו לצוץ מונחים כמו “Very Fine” ו-“Extra Fine”, כאשר אספנים ביקשו להגדיר עוד יותר את מצב המטבעות שלהם ולהעלות את ערכם.

בשנת 1948, ד”ר וויליאם שלדון, נומיסמטיסט בעל שם, פיתח את סולם שלדון, כשהוא מקצה ציונים מ”1″ עד “70” למטבעות על פי התיאוריה ש”70″ יהיה שווה פי 70 מ”1″.

הצורך בתקן אוניברסלי

כדי למנוע מצב של חילוקי דעות בקרב אספנים וסוחרים בנוגע למצב הפריטים, התאגדו מספרים מומחים בנושאי שטרות ומטבעות בשנות השמונים והקימו קבוצות דירוג כגון חברות  PCGS, NGC ו- PMG. השוק במהרה למד כי ישנו הבדל עצום לעין מיומנת בין דירוג 64 לדירוג 65. הן במצב הפריט והן בנוגע למחיר הפריט.
דוגמא טובה ממחוזנו, לפני מספר שנים נמכרו במכירות פומביות 2 המטבעות הראשונים של מדינת ישראל, 25 מיל תש”ח [1948]. דירוג 64 נמכר קרוב ל-1,600$ ואילו דירוג 65 נמכר במכירה אחרת קרוב ל-3,300$. זוהי דוגמא לפער כאשר מדובר ברמות הגבוהות, ישנם כמובן עוד אלפי דוגמאות.

תמונה מאתר: https://il.bidspirit.com

תהליך, יתרונות וחסרונות הדירוג.

תהליך הדירוג קורה במספר שלבים אשר בכל שלב ושלב הפריטים מטופלים ע”י אנשים מוסמכים ומנוסים וכמובן בקיעים בעדינות הנדרשת בשטרות ומטבעות. לאחר קבלת הפריטים, הם עוברים בקפידה לצוות מומחים ראשוני אשר בוחן אותם ונותן ציון בהתאם למצב הפריט, לאחר הסכמה על ציון, הפריטים עוברים למומחה נוסף אשר בודק כי הציון שניתן תואם למצב הפריט, השלב הבא הינו שימור הפריט בפלסטיק תואם ולאחר מכן השילוח לבעלים.

לא תמיד כדאי לדרג שטרות ומטבעות, לפני שנדבר על מתי עדיף שלא, נתייחס ונמנה קודם את יתרונות הדירוג:

  1. מקוריות  – כיום, ישנה תעשיה ענפה אשר עוסקת בייצור זיופים של פריטים נדירים ויקרים בתחום האספנות, ישנם לא מעט אספנים אשר לא פעם חשבו שקנו פריט יוצא דופן וגילו לדאבונם מאוחר יותר כי היה מדובר בתרמית. כאשר קונים פריט מדורג, אפשר להסיר את הדאגה הזאת משום שחברות הדירוג מבטחות את הבעלים ומתחייבות להחזיר כסף במידה ודירגו פריט אשר התברר בדיעבד כ-לא אוטנטי. העובדה שקיים גוף אשר נותן אסמכתא בעל אישור בין-לאומי לאוטנטיות הפריט, משרה ביטחון ומקלה מאוד על אספנים אשר לא רוצים לקחת סיכונים מיותרים ומייצבת את שוק האספנות.
  2. מצב  – לא פעם, אספנים מתלבטים האם הפריט שמוצע כרגע למכירה הוא יותר טוב או פחות טוב ממה שכבר נמצא אצלם באוסף, התלבטות אשר גורמת לחלק מהאספנים לפספס שדרוג אשר בהמשך יהיה דבר מאוד קשה להשגה. מלבד זאת, לפעמים, אין לאספנים את היכולת להגיע למקום המכירה ולבחון את הפריט בעצמם והם אמורים להסתמך אך ורק על התמונות אשר יכולות להיות מצג שווא ולהטעות, לפעמים בשוגג ולפעמים במזיד.
    הדירוג פותר בעיות אלה, כשמדובר בסקלה אוניברסלית, לאספן אשר מחפש פריטים איכותיים, יהיה הרבה יותר קל לקבל את ההחלטה בנוגע לאם כן או לא לרכוש פריט זה או אחר לאחר שהוא נבחן ע”י מומחים וקיבל ציון לפי הסקאלה האוניברסלית.
  3. שימור – לא פעם אחת, אנו נתקלנו באספנים אשר קנו לפני שנים או עשרות שנים פריטים במצב מושלם אך בשל חוסר ידע או הזנחה, הפריט לא נשמר באופן הדרוש, כמובן שהנזקים לא מופיעים כמה ימים אחרי אלא לאחר כמה שנים טובות. הפריטים המדורגים מונחים בתוך פלסטיק קשיח / גמיש אשר מאפשר לפריט להשתמר במצב הרבה יותר טוב ומגן עליו מנזקים סביבתיים אשר רוב אמצעי השימור לא מגינים.
  4. שווי – כיום, לאחר שהדירוג הפך לפופולארי במיוחד, כאשר לפריטים היקרים יש לא מעט זיופים, שהמרוץ אחר הפריט במצב הטוב ביותר רק תופס תאוצה וכמות האספנים הולכת וגדלה, אפשר לראות כי ע”פ העבר וע”פ המגמה הנוכחית כי המחירים לטווח הרחוק עולים. למכור פריט לא מדורג יכול לגרום להרבה קונים פוטנציאלים לוותר על ההתמודדות בשל הסיכון הכרוך בכך, לכן הדירוג מקנה למוכר כמעט תמיד פרמיה משמעותית במחיר אשר מפצה על עלות הדירוג.
  5. כמויות – בעבר, לא היה אפשר באמת לדעת מה נדיר יותר ומה פחות, הכל היה ע”פ המגוון  בשוק האספנות ולא היה אפשר באמת לכמת כמה קיימים מכל סוג וסוג. כיום המצב השתנה, חברות הדירוג מאפשרות לגשת לטבלה מסודרת לפי מדינות ולראות בעצמם כמה דורגו מכל פריט ובאילו דירוגים. נתונים אלו מאפשרים לשוק האספנות לצמוח בצורה הרבה יותר בריאה, שקולה ומחושבת. דבר אשר תורם לא מעט לתחום.

למרות כל האמור להעיל, עדיין יש מקרים בהם לא רצוי לדרג פריטים מסוימים:

  1. נדירות – כשמדובר בפריטים נפוצים, כגון כספים אשר נמצאים במחזור הכספים הנוכחי או פריטים אשר ידועים כי נשמרו מהם כמויות גבוהות, אין טעם לדרג משום שאין שום פרמטר בנושא הנדירות (כמות, איכות ותדירות) אשר הפריטים עונים עלייהם.
  2. מצב הפריט – לפעמים גם אם מדובר בפריטים לא נפוצים, עדיין לא כדאי לדרג, הרבה תלוי במצב הפריט ולרוב, אם לא מדובר במצב גבוה מהממוצע או אם המטבע כבר ניזוק, במקרים אלו, הדירוג לא יוסיף דבר ולפעמים אפילו יוריד משווי הפריט.
  3. זמן –דירוג מטבע הדברים לא קורה אחרי כמה דק’, התהליך לוקח בין מספר שבועות לבין מספר חודשים, הכל תלוי בשווי הפריט, ככל שהוא מבוטח בסכום גבוה יותר כך הוא מדורג מהר יותר. מטבע הדברים, מי שמעוניין במימוש מהיר של כסף, תהליך הדירוג פחות מתאים לו.
  4. אחסון – למרות שהפריטים יהיו מוגנים יותר מנזקים סביבתיים, הנפח אשר כמה עשרות מטבעות מדורגים יצרכו הוא גדול פי כמה ממטבעות לא מדורגים, לכן זהו חיסרון נוסף לפריטים המדורגים.

אנו ב-“רימון מכירות פומביות” מציעים יעוץ חינמי בנושא זה ולא פעם מנענו מאספנים ויורשים לשלוח פריטים לדירוג בשל ההפסד הכספי הכרוך בכך.

באופן כללי, בארץ ובעולם האספנות תופסת תאוצה רבה. כמובן שהדירוג אינו מיועד רק למטבעות ושטרות, אלא גם לענפים דומים כגון, אסימונים, מדליות, אמצעי תשלום מנייר, צ’קים וכד’ וגם בענפים שונים כגון, קלפי איסוף, קומיקסים, קופסאות משחק ועוד. ישנם לא מעט אספנים רציניים אשר בשל הסיכון הכרוך בפריטים לא מדורגים ובשל צורת האוסף והצגתו, קונים פריטים מדורגים בלבד. אנו רואים מגמה חזקה של ביקוש גדול לפריטים מדורגים בקרב רוב האספנים !

קרדיט: רימון מכירות פומביות

מקורות:
https://www.pcgs.com/thepcgsstory

http://images.goldbergauctions.com/php/chap_auc.php?site=1&lang=1&sale=96&chapter=119&page=13

https://il.bidspirit.com/