Posted on

פסח – חג פסח שמח דרך פריטי האספנות השונים שלי

מאמר קצר וברכות לחג שמח ומהנה לכולנו

כתב ותיחקר: הדי אור

קצת היסטוריה. ממש קצת. פסח הוא אחד משלושת הרגלים. כאשר בית המקדש היה קיים היו עולים לירושלים ב-פסח, שבועות וסוכות. פסח הוא חג המציין את יציאת בני ישראל מעבדות במצרים לחירות (וזאת הסיבה למה צריך להכשיר את הבית ולעבוד כמו עבדים בשביל חג זה?).

פסח הוא אחד החגים המועדפים עלי (אוהב גם את פורים ואת לג בעומר). ליל הסדר, כישראלי ויהודי חילוני לחלוטין, הוא ערב בחיק המשפחה המורחבת בימים שהם לא ימי קורונה ו/או שאתה ראש הממשלה ואז אתה יכול לחוג בחיק המשפחה המורחבת. נכון שיש בערב זה הכנות רבות אבל הוא ערב מקסים. הסיפור** מעניין, השירים טובים, החברותה נהדרת וביחוד בראש ובראשונה האוכל (שלוקח קצת זמן להגיע אליו) נהדר (ביחוד של אשתי ובנוסף, בלי להתחשב בתוצאות, אני אוהב מצות). לאלו שמפחדים להשמין בליל הסדר ובחג תשתו כוסית אחת – או שתיים – לפני הארוחה. כידוע תמיד אלכוהול טוב מבריח את הפחד.

*בפריטי האספנות שלי מופיעים מגוון רחב של נושאים. במבחר מפריטי כרמל מזרחי שהוא חלק נכבד מאוסף פריטי אלכוהול שלי (מודעות, הגדות, פרוספקטים בקבוקים ועוד). בתמונות מכפר הנוער בן שמן משנת 1937 בהופעה של התלמידים לפסח. הגדות שקשורות לאוספים כאלו ואחרים. בהגדות יש את ההגדה המקסימה של דן ריזינגר שלצערי לא קשור לשום אוסף ולשום “לא אוסף” אבל היא מקסימה אז נשארת כמגדלור בודד אצלי וכנ”ל ההגדה של בצלאל. ברור שיש את ההגדות של האלכוהול ושל אל על משנות החמישים. מודעות מתוך עיתונים שונים לחג וכן מתוך עיתונים הומורסיטים משנת 1929 ו-1934 “ביד חזקה” וה-“חרטומים”. מודעות שונות של שמן, בר לוי, מכבסה, חברת הכרם וברור שיר הלל של תה ליפטמן לחג. כמו כן תויות של בקבוק אלכוהול לחג וגם תפריט של חברת צים לליל הסדר שנערך בכפר המכביה ועוד פריטים שונים.

** הסיפור. ציינתי קודם בשתי כוכביות כי בקריאת ההגדה הסיפור מעניין. האם חשבת פעם הכיצד זה שהוא גיבור ההגדה, משה, הוא לא גיבור ההגדה ומוזכר בה בסך הכל פעם אחת בלבד? (“ויאמינו בה’ ובמשה עבדו”) שאלה טובה אהאה? יש תשובות אבל אתן לכם לחפש.

ואסיים בעוד 2 בדיחות (הראשונה היתה בקשר להסרת הפחד מהשמנה בליל הסדר). אב אחד מתקשר מספר ימים לפני ערב הסדר, לבנו שחי בלוס אנגלס ואומר לו בני רציתי להגיד לך כי נשבר לי אחרי כל כך הרבה שנים לחיות עם אימך ואני בימים הקרובים מתכוון להתגרש ממנה. הבן מתחיל לצרוח על אביו. אבא לא. איך אתה יכול לעשות זאת? אתם חיים ביחד כבר קרוב לארבעים שנה. אל תעשה כלום אני כבר מגיע לארץ ונדבר על זה. לאחר מכן האב מתקשר לביתו הגרה בניו יורק ומודיע לה כי נשבר לו מהחיים האומללים עם אמא ובימים הקרובים הוא הולך לפתוח תיק ברבנות בדרישה להתגרש. מיד היא צועקת אבא אל תעשה כלום אני כבר מגיעה לארץ ומנתקת את השיחה. האב פונה לאשתו בחיוך ואומר לה הפעם הם סוף כל סוף  מגיעים לליל הסדר ועל חשבונם !!!!

הבדיחה הנוספת היא במשפחה דתית בפסח אמא אחת נכנסת לחדר של בנה ורואה אבקה לבנה מפוזרת על השולחן. היא צורחת עליו מה זה האבקה הלבנה הזו. הבן עונה לה זה הרואין. עונה האמא אוי נרגעתי לרגע חשבתי שזה קמח.

אז אסיים בברכת חג שמח מענג וכשר למי שרוצה

קרדיט: הדי אור

Posted on

חברת “שמן”

בשנת 1919 ייסד את חברת “שמן” בלונדון יחד עם אחיו משה וגדליהו וילבושביץ ואליהו פאניסון

כתב ותיחקר: הדי אור

חברת “שמן” נסגרת לאחר כמאה שנות פעילות וזה מחייב התייחסות אספנית לנושא זה.

חברת “שמן” היא אחת החברות הראשונות של התעשייה בארץ ישראל וזכויות רבות לה.

בויקיפדיה אפשר לקרוא את גלגוליה ומעשיה ולא ארחיב יותר מדי כאן. בקצרה אכתוב כי בשנת 1903 הגיע לארץ נחום וילבושביץ (לימים – וילבוש) שעמד בראש הקבוצה של חובבי ציון ממינסק, כדי לבדוק את האפשרויות להקים מפעל בארץ ישראל. הם הקימו את בית החרושת “חדיד” שיצרה שימוש משני לשמן זית. לאחר מכן הקימו את בית חרושת “עתיד” ושתי החברות התאחדו ונרכש שטח על שפת הים בחיפה ובית החרושת נבנה מאבן מסותתת (לאחר מכן הפך למוזיאון תעשיית השמן). בעקבות קשיים כלכליים נסגר המפעל ב-1910 והמפעלים הוחכרו. נחום ארמן שהיה מנהל המפעל המשיך ביצור מצומצם של סבון עד שנת 1922.

נחום וילבוש לא נסוג מהרעיון הראשוני שלו, ובשנת 1919 ייסד את חברת “שמן” בלונדון יחד עם אחיו משה וגדליהו וילבושביץ ואליהו פאניסון. בשנת 1922 החלו נחום וגדליהו וילבושביץ להקים את בית החרושת “שמן” ליד בית החרושת “עתיד” ושילבו שיטות ייצור ומיכון מתקדמות בית החרושת נחנך בדצמבר 1924 על ידי הנציב העליון הבריטי סר הרברט סמואל.

כאן בפוסט זה אני מביא את חברת “שמן” דרך המודעות שלהם. מודעות שפורסמו בעיתונות רובם לפני הקמת המדינה ועוצבו על ידי מיטב ובכירי המעצבים המאיירים של אותם השנים. הפעם בפוסט זה לא הבאתי פריטים, לא חפצים, לא גלויות, לא מחזיקי מפתחות, לא פלקטים וכו וגם לא עוד עשרות פריטים שיש לי. רק מודעות שונות.

מקווה שתהנו

קרדיט: הדי אור