Posted on

אוסף הפחיות של אופיר אייזן

האוסף מכיל כבר למעלה מ 2000 פחיות, והולך וגדל….

באמצע 2018, לאחר “הפסקה קצרה” של משהו כמו 25 שנה, חזרתי לאסוף פחיות.

האמת היא שאף פעם לא נכבתה אצלי הלהבה , אך כפי שניתן לראות בתמונות בהמשך, הקושי העיקרי באיסוף שכזה היא מקום אחסון ותצוגה. כסטודנט צעיר שעבר מדירה שכורה אחת לאחרת, או בהמשך החיים, במסגרת מגורים משותפים עם אישתי היקרה (בזמנו – בת זוגי ), להרים כל פעם מחדש את התצוגה ולהוריד אותה עם מעבר למגורים חדשים , היה תהליך סיזיפי שהכריע את הכף לטובת אחסון הפחיות בארגזים אצל הורי בבוידם.

התחלתי לאסוף פחיות בשנת 82. כילד שגר בנתניה ,300 מטר מהים, הייתי מבלה לא מעט על החוף כך שהמפגש האקראי עם פחית מונדיאל 82

פחית קוקה קולה משנת 1982 – תמונה: אופיר אייזן

בחוף הים , הצית אצלי את החיבה למוצרי המתכת מכילי הנוזלים, המעוטרים בציורים. להלן –פחיות שתיה. שלא כמו שאר הילדים שאספו בולים, גוגאים או ג’ולות שלא תפסו מקום בחדר, אוסף הפחיות שלי הלך וצבר מקום ככל שהוספתי עוד ועוד. אני סבור שבשל העובדה שנתניה של שנות ה 80, שהייתה מקום מפגש מרכזי לחיילי האו”ם, שהיו באים בסופי שבוע על מנת לבלות להשתכר ועיר קיט ללא מעט תיירים מחו”ל , מגוון פחיות השתייה בעיר – בין אם משקאות קלים או אלכוהול – היה נרחב יותר מאשר במקומות אחרים בארץ כך שאיסוף הפחיות היה כיף אמיתי מכיוון שהייתי “מגלה” פחיות עם מותגים חדשים , בין אם מקומיים או מחו”ל.

אספתי מכל הבא ליד ומכל מקום – חוף הים, פאבים , פחי זבל (כמובן שהיית שוטף ומנקה, כילד עם חינוך פולני טוב מהבית .. ) בניינים בבניה ובניינים נטושים ובשבתות וזמנים פנויים, הייתי מבקש מאבי, שניסע יחד במכונית בכבישיה החיצוניים של העיר, לחפש אחר פחיות זרוקות בצידי הכביש.

לשמחתי (או לצערי – תלוי איך מסתכלים על זה ) בזמנו זריקת פחיות לפח האשפה כמנהג העמים המתורבתים, הייתה תופעה בלתי מוכרת במחוזותינו כך שדרך איסוף זו (נסיעה ואיסוף פחיות מצידי הכביש ) הניבה לא מעט פחיות לאוסף.

אם זכרוני אינו מטעני, האוסף בסופו של דבר בנערותי היה כ 600 פחיות שונות ומגוונות. הפחיות של שנות ה 80 היו פחיות פלדה קשיחה ,  עם “תפר” יחסית מכוער ועם לשונית פתיחה שהייתה מופרדת מהפחית עם פתיחתה, וגרמה ללא מעט זבל סביבתי ולהמצאת הלשונית ה”קבועה” בדור הבא של הפחיות.

פחיות פלדה קשיחה משנות ה-80 – תמונה: אופיר אייזן
תמונה: אופיר אייזן

 

ההדפסים על הפחיות היו מאוד עמידים לאור שמש ולתופעת הדהייה. כמובן שפחית שחשופה זמן רב לאור שמש, דוהה בסופו של דבר, לא משנה באיזו צורה היא מיוצרת לכן עצה מספר 1 – לאחסן את האוסף במקום שאינו חשוף לשמש / אור חזק ובמידה והאוסף נמצא מחוץ לבית – כמו במקרה אצלי במרפסת קומה 2 של הבית- להצל את המקום עד כמה שניתן  בעזרת גג מעל האוסף או וילונות כהים, על מנת לצמצם את תופעת הדהייה ואת כאב הלב שמתלווה, כאשר מזהים פחית יפה דוהה.

מעבר לכאב הלב , מתלווה לכך תהליך של חיפוש הפחית מחדש על מנת להחליף את הדהויה בחדשה וברור שככל שהפחית עתיקה יותר, למצוא תחליפית – קשה יותר.

שנות ה 90 ולקראת שנות 2000 פחיות השתייה החלו להיות מיוצרות מאלומיניום רך

תמונה: אופיר אייזן

עם לשונית פתיחה “קבועה” (כזו שנשארת צמודה לפחית, לאחר פתיחה ) ולפחות לדעתי, עם איכות הדפסה נמוכה יותר,  וכזו שנוטה לדהות מהר יותר.

אתנחתא קלה למידע כללי – פחיות מגיעות בכמה גדלים, תלוי מה היא מדינת המוצא וסוג המשקה . פחיות המשקאות הקלים בישראל – עד לפני כשלוש נשים לערך – היו בגודל של 330 מ”ל. מאז החלו לייצר פחיות “ארוכות” בנפח של 325 מ”ל. (כמו הפחיות שייצרו לאחרונה לאירוויזיון)

פחיות משקאות קלים מארה”ב מגיעות בד”כ עם נפח נוזל של 350-355 מ”ל ופחיות מאוסטרליה מגיעות בנפח נוזל מדהים של 375 מ”ל.

פחיות בירה בשני העשורים האחרונים בד”כ משווקות בפחיות 330 מ”ל או בגרסה הגדולה של  500 מ”ל.

תמונה: אופיר אייזן

ובחזרה למאמר –

כפי שנכתב בתחילת המאמר, הפסקתי לאסוף פחיות באמצע שנות ה 90 כאשר הייתי בערך בן 23  והאוסף אוחסן אצל הורי.

כמי שאשתו לימים הייתה דיילת באל על, ובשל עובדה זו נסענו לא מעט לחו”ל,  הלב היה נחמץ כל פעם שהייתי רואה פחיות בחו”ל. הפיתוי להרים פחית ולקחת איתי חזרה ארצה היה פוגש את מבטה התמהה של אשתי כאומר “שוב ?  לא נרגעת ? ” אך מדי פעם הייתה מפתיעה אותי בנסיעותיה ומביאה לי פחיות ממקומות אקזוטיים (בזמנו) כמו סין, הונג קונג וכו’  

פחיות ממקומות אקזוטיים – תמונה: אופיר אייזן

כך חלפו להן השנים ועברנו לגור בקיבוץ צרעה בעמק סורק היפיפייה, ומגדלים את 3 ילדינו. לפני 3 שנים עברנו לגור בבתינו החדש אותו בנינו בקיבוץ  (למה לעזאזל לוקח כל כך הרבה זמן ,וקושי רב, לבנות בית בישראל ? ) וכבר בתחילת הבניה הודעתי קבל עם ועדה לאשתי, שאחד החלקים בבית החדש, ישמש לתצוגה מחודשת של אוסף הפחיות. “קיבלתי אישור” על מרפסת הקומה השנייה כמקום המצגת.

תמונה: אופיר אייזן

על מנת שיהיו לי שותפים לפשע, צירפתי את ילדי לעניין. בני הבכור (דור בן 18) משרת בצה”ל כך שביתי עפרי (16 ) ובני רועי (12 ) התגייסו בחפץ לב לעזרתי. הארגזים הובאו ממקום האחסון והאוסף נפרס מחדש . לשמחתי לא היה קץ ! קשה לתאר אדם מבוגר ששמח כמו ילד קטן אבל זה התיאור המילולי הקרוב ביותר שאוכל לכתוב, להרגשה שליוותה אותי , וממשיכה ללוות, עד היום.

על מנת לנסות להגדיל את האוסף, פניתי לאינטרנט. כילד אספן, הייתי מקיים פעילות החלפה של פחיות “כפולות” עם ילדים אחרים על מנת להגדיל את האוסף , וכאספן מבוגר, המנהג היה צרוב בי אך בכל חיפושי בפורומים למיניהם שנוגעים בעניין אספנות (כן כן, אני יודע – “עתיק” לחלוטין ) לא מצאתי ולו אספן פעיל אחד בישראל . כן מצאתי, תופעה נרחבת של מכירת פחיות שלא הייתי מורגל אליה, על ידי אספנים לשעבר, בעלי כמויות פחיות ,המאוחסנות אצלם אי שם במעמקי המחסן.

אחד האנשים היותר סימפטיים שפגשתי הוא ארי גרינברג – אספן בעצמו בעל כ 4000 פחיות – שלאחר מפגש אתו וקשירת קשרי ידידות עמו, הבנתי שדברים השתנו בעולם אספנות הפחיות בישראל והבנתי מי הם/היו האספנים הכבדים בישראל, אשר למיטב ידיעתי והבנתי (ט.ל.ח ) גם צמצמו כמעט לחלוטין את פעילותם בימים אלו.

על מנת להרחיב את מעגל החיפוש אחר פחיות לאוסף שלי, שברתי מוסכמה שהייתה עיקרון אצלי , ונרשמתי לרשת “פייסבוק”,  רחמנא לצלן. במעשה זה נפתח בפניי עולם שלם של אספני פחיות (ואספנים באופן כללי )  אשר כמו האספנים הכבדים של הפחיות , רובם ככולם כבר אינם מתעסקים עם אספנות פחיות גרידא אלא מנסים למכור את האוסף במחירים שונים ומשונים. אני מודה שעניין המכירה והניסיון לעשות מפחיות כסף, משונה מאוד בעיני ואינו  מובן (אל תטעו – גם אני אוהב כסף כמו האדם שלידי )מכיוון  שאין למי למכור – אנשים הפסיקו לאסוף פחיות – אז מה קורה פה ? על מי מנסים לעשות כסף ??

לשמחתי , כן הצלחתי להכיר מעט אנשים אשר הבינו שבמקום שהפחיות ישכבו בפינה אפילה במחסן  ויחלידו, עדיף שהפחיות יצורפו לאוסף שלי ויזכו לבית חם ולחיות מחודשת, בתשלום סימלי עליו הסכמנו.

נכון להיום , האוסף מכיל כבר למעלה מ 2000 פחיות, והולך וגדל . ההתמקדות שלי היא בעיקר בפחיות קוקה קולה משנות ה 90 וה 2000 על מנת להשלים את השנים בהן לא אספתי

אוסף פחיות קוקה קולה – תמונה: אופיר אייזן

אני אנצל את הבמה שניתנה לי במסגרת אתר “האספן “ וקורא למי שיש אוסף מוחבא ולא מנוצל לצרכי מצגת – צרו קשר עמי ואשמח לתת לפחיות שלכם בית חם.

מי שרוצה לחזור ולאסוף, יש לי פחיות “כפולות” מסוגים שונים ואשמח לעשות החלפות ביננו על מנת להפרות את האוספים בפחיות חדשות.

תמונה: אופיר אייזן

איספו ואימצו !

קרדיט: אופיר אייזן / טלפון: 050-4042706

מייל: Offireizen71@gmail.com

24.06.2019

Posted on

אוסף הבקבוקים המינטוריים של ארז

אוסף מרשים של 2500 בקבוקים מינטוריים.

שמי ארז ערמוני, בן 53, נשוי ואבא ל 3 בנות, מהנדס מכונות במפעלי ים המלח הארץ ואספן בקבוקי משקה אלכוהול מינוריים. היום יש באוסף כ 2,500  והוא מוצג בסלון הבית שלנו כמו שרואים בתמונות.

את שבעת הבקבוקים הראשונים קבלתי מאמא שלי כאשר הייתי חייל בשרות סדיר והיא אמרה “קח שיהיה לך משהו יפה בחדר”, לקחתי והיום יש 2,500 בקבוקים בסלון.

האוסף מאוכסן בוויטרינות עשוית עץ שאני בונה בעצמי וכמובן סגורות עם זכוכית על מנת שלא יצטבר אבק.

איזה בקבוקים יש באוסף?  אני לא מתמקד בסוג כזה או אחר של בקבוקים ולכן כול בקבוק שהוא משקה אלכוהול (כולל בירה), מיניאטוריים (עד 50 CC) זכאי להיות מוצג באוסף.

אני לא קונה בקבוקים חדשים לאוסף באינטרנט כי אז אני “מאבד” את הטעם של “אוסף”.     את הבקבוקים אני “אוסף” בנסיעות לחו”ל, בעזרת חברים, משפחה החלפות עם אספנים אחרים ופרסום שאני עושה באינטרנט שבעזרתו קבלתי לא מעט בקבוקים.

מספר פעמים בעבר פנו אלי אנשים שראו פרסומים שלי ובקשו להעביר לי אוסף של סבא או דודה שעברו מהחיים והשאירו אוסף.

לעולם לא זורק בקבוק מניטורי. אם אני מקבל בקבוק שיש לי כבר הוא נכנס אחר כבוד לארגז ההחלפות והוא זוכה להיות מוחלף או שאני מעביר אותו לאספן צעיר שרק התחיל את האוסף שלו.

השתתפתי בעבר מספר פעמים במפגשים של אספנים ישראלים נוספים והקשר איתם הוא בעיקר בדרך פייסבוק “אספני בקבוקי אלכוהול מיניאטוריים בישראל”, כמון כן   אני רשום עוד דפי פייסבוק מחו”ל שקשורים לאוסף.

לפני מספר שנים כאשר באוסף היו כבר מעל 2,000 בקבוקים החלטנו אישתי ואני לעבור דירה והייתי צריך לפרק את התצוגה ולארגן אותה מחדש וזה לקח קרוב לשנתיים והיום האוסף מאורגן מחדש בביתנו החדש.

לצערי לא דאגתי לקטלג את הבקבוקים שיש לי באוסף וכל פעם שמגיע בקבוק חדש אני צריך לשוות אותו במשך שעות לבקבוקים אחרים באוסף, מצד אחד משימה לא פשוטה מצד שני כייף גדול….

יש באוסף כמה בקבוקים עם “סיפור” מיוחד:

בקבוקי יום העצמאות 20 למדינת ישראל שקבלתי באדם שיעסקו מכירת ירושת. הגיע אליו בקבוק עם סמל חגיגות יום העצמאות ה 20 למדינת ישראל (1968) ולבקבוק היה מוצמד פתק שהיה כתוב בו לא לזרוק את הבקבוק ולמכור את הבקבוק אלה להעביר אותו לאספו כול שהוא שהיה מוצג באוסף. המשפחה של הנפטר לא ידעה מה לעשות והיא מסרה את הבקבוק לאותו סוחר שבסופו של דבר העביר לי אותו.

סט בקבוקים שקבלתי מאישה ישראלית שגרה בארה”ב. הבקבוקים הם בקבוקי טקילה מאותרים בפסלים קטנים של להקת נגנים מקסיקנים

באחת הויטרינות יש לי מספר לא קטן של בקבוקי תוצרת ישראל שקבלתי מאספן ישראלי שהחליט לחזור לארץ הולדת (ארגנטינה) ולא היה יכול לקחת איתו את האוסף שהיה לו ולכן הוא נתן לי אותו…

קרדיט: ארז ערמוני / טלפון: 052-4709155

קישור לפייסבוק: https://www.facebook.com/erez.armoni

01.06.2019

Posted on

חוק העתיקות, קבלת מעמד “אספן” וטיפום לאספנים מתחילים

לפני ההגדרות והטיפים…

צריך רקע…

ישראל היא אחת מהמדינות העשירות בעולם בממצאים ארכיאולוגים. מסיבה זו, אזרחים רבים מחזיקים בביתם פריטים ארכיאולוגיים שנאספו במהלך עבודות בינוי, עבודה חקלאית, שירות צבאי או טיול.

הגדרות לאיסוף מטבעות או חפצים עתיקים:

בשנת 2002 הוסדר בחקיקה מעמדו החוקי של אספן העתיקות בישראל, שהוגדר כ”מי שבידו אוסף עתיקות שלא למסחר בהן”. ההגדרה בחוק לאוסף עתיקות הינה: “מיצבור עתיקות של חמש עשרה עתיקות ומעלה”. לפי ההערכה, בישראל לפחות 100,000 איש העונים להגדרה “אספני עתיקות”, ואולם רק כמה מאות מתוכם מוכרים למדינה..

בחודש פברואר בשנת 2009 נכנסו לתוקף תקנות, שיאפשרו את יישום אכיפת החוק שנחקק בשנת 2002

 כעת, קוראת רשות העתיקות לציבור לפעול בהתאם לחוק, ולדווח על העתיקות המצויות בידיו. הדיווח יקנה למדווח מעמד של אספן ע”פ חוק, ויקנו לו תעודה. העתיקות יירשמו כרכושו של האספן, ומי שירצה למכור את האוסף שברשותו, יוכל לקבל לכך אישור באמצעות רשות העתיקות. כך.. מחד, יוכל האספן לממש את העתיקה שברשותו, ומאידך, תדע המדינה לאן מועבר החפץ…

מבצע הרישום מחולק לשני שלבים:

בשלב הראשון, תקלוט רשות העתיקות את דיווחי הציבור ותעניק לאזרחים מעמד של אספנים. בשלב השני, תפנה רשות העתיקות לאספן הרשום ותבקש ממנו לקטלג את תכולת האוסף.

האספן יוכל לפנות לרשות בבקשת סיוע בקטלוג האוסף שברשותו.

רשות העתיקות מעמידה לרשות הציבור אפשרות להירשם באמצעות טופס הניתן למילוי או להורדה באתר הרשות וכן באמצעות טפסים שימצאו במשרדי רשות העתיקות ברחבי הארץ.

קבלת מאמד “אספן” – לינק למילוי אונליין

http://www.antiquities.org.il/asfan_heb.aspx

10 טיפים לאספני מטבעות מתחילים:

  1. לא מנקים מטבעות בכל מצב
  2. מטבע עם פטינה (שיכבת ירוקת דקה) מעלה את הסיכויי לאותנתיות.
  3. אם יש שיכבת אבן על המטבע שכבר אין מה לראות בו…המטבע אכול ועדיין אין טעם לניקיון…
  4. מטבעות עתיקות שומרים במקומות מוצלים בלי כניסה של אוויר ולחות…
  5. להפריד בין המטבעות ולהיזהר מתגובה כימית בינייהם לשם כך יש אלבום עם כיסים למטבעות…
  6. אסור לשים מטבעות בתוך קופסא או צנצנת…
  7. מספיק שמטבע נגועה בקורוזייה והיא תדביק את השאר.המטבעות ישמרו באותו מצב.
  8. לא קונים מטבע עתיק ללא אישור או הסמכתה על מקוריות וחוקיות (יש הרבה זיופים ).
  9. זכוכית מגדלת או לופה – כך אפשר להבחין בפרטים קטנים המוטבעים על המטבע או לבחון את מצבו.
  10. כפפה – על מנת לא להשאיר טביעות אצבע על מטבעות ובכך ללכלך את המטבע .

קבוצת אספני מטבעות עתיקים בפייסבוק:

https://www.facebook.com/groups/2113814925503957/

אתר רשות העתיקות:

http://www.antiquities.org.il/asfan_pre_heb.aspx

קרדיט: גולן רחמים

10.06.2019