Posted on

חברת “שמן”

בשנת 1919 ייסד את חברת “שמן” בלונדון יחד עם אחיו משה וגדליהו וילבושביץ ואליהו פאניסון

כתב ותיחקר: הדי אור

חברת “שמן” נסגרת לאחר כמאה שנות פעילות וזה מחייב התייחסות אספנית לנושא זה.

חברת “שמן” היא אחת החברות הראשונות של התעשייה בארץ ישראל וזכויות רבות לה.

בויקיפדיה אפשר לקרוא את גלגוליה ומעשיה ולא ארחיב יותר מדי כאן. בקצרה אכתוב כי בשנת 1903 הגיע לארץ נחום וילבושביץ (לימים – וילבוש) שעמד בראש הקבוצה של חובבי ציון ממינסק, כדי לבדוק את האפשרויות להקים מפעל בארץ ישראל. הם הקימו את בית החרושת “חדיד” שיצרה שימוש משני לשמן זית. לאחר מכן הקימו את בית חרושת “עתיד” ושתי החברות התאחדו ונרכש שטח על שפת הים בחיפה ובית החרושת נבנה מאבן מסותתת (לאחר מכן הפך למוזיאון תעשיית השמן). בעקבות קשיים כלכליים נסגר המפעל ב-1910 והמפעלים הוחכרו. נחום ארמן שהיה מנהל המפעל המשיך ביצור מצומצם של סבון עד שנת 1922.

נחום וילבוש לא נסוג מהרעיון הראשוני שלו, ובשנת 1919 ייסד את חברת “שמן” בלונדון יחד עם אחיו משה וגדליהו וילבושביץ ואליהו פאניסון. בשנת 1922 החלו נחום וגדליהו וילבושביץ להקים את בית החרושת “שמן” ליד בית החרושת “עתיד” ושילבו שיטות ייצור ומיכון מתקדמות בית החרושת נחנך בדצמבר 1924 על ידי הנציב העליון הבריטי סר הרברט סמואל.

כאן בפוסט זה אני מביא את חברת “שמן” דרך המודעות שלהם. מודעות שפורסמו בעיתונות רובם לפני הקמת המדינה ועוצבו על ידי מיטב ובכירי המעצבים המאיירים של אותם השנים. הפעם בפוסט זה לא הבאתי פריטים, לא חפצים, לא גלויות, לא מחזיקי מפתחות, לא פלקטים וכו וגם לא עוד עשרות פריטים שיש לי. רק מודעות שונות.

מקווה שתהנו

קרדיט: הדי אור