השימוש במטבעות בארץ ישראל מאז המצאת המטבע ועד ימינו

" מאז קום מדינת ישראל, שטרי כסף ומטבעות הם אחד מסמלי הריבונות של המדינה "

רקע:

מטבעות ארץ ישראל שימשו כאמצעי תשלום בשווקים ותרומה לצורכי הציבור בארץ ישראל מאז העת העתיקה ועד ימינו. בשל היותה ארץ ישראל מעבר בין יבשות, אומות ותרבויות שונות, ובכלל זה עולי רגל וחיילים צבאות ופקידי מנהל של כובשים מארצות שונות, ועקב משלוחי התרומות של יהודי התפוצות ליהודי הארץ, שימשו לפני קום המדינה מטבעות רבים ושונים, חלקם שהוטבעו בה וחלקם שהובאו מרחוק.

מאז קום מדינת ישראל, שטרי כסף ומטבעות הם אחד מסמלי הריבונות של המדינה.
עיצוב השטרות מבטא זיקה אל ארץ ישראל ועם ישראל. רוב השטרות מציגים סיפור על אישים, מקומות או אירועים הקשורים בתולדות העם והמדינה.

תקופת הברזל המאוחרת עד התקופה הרומית (מאה 7 לפנה"ס עד מאה 4 לספירה) :

מטבעות מתכת כאמצעי תשלום, נוצרו בימי קדם בתהליך הדרגתי, שבמרוצתו הסתמנו הצרכים והשימושים העיקרים בהם. במאות ה-7 וה-6 לפני הספירה הופיעו מטבעות המתכת הראשונים בארץ ישראל, ככל הנראה מסוג דרכמה יוונית; חלק מהאוכלוסייה הפנים את החידוש שבהמצאת המטבע העובר לסוחר, כאפשרות עדיפה ומשוכללת למסחר ותרומה, על פני סחר חליפין בטובין שהיה נהוג עד אז. במקביל, חלק אחר עדיין התייחס אליהם כאל מטילי מתכת או בצעי כסף; וכאשר הבצע היה גדול, והיה צורך בעודף על מתן תשלום, קצצו חלק מהמטבע באיזמל.

המטבע הקדום היה בתחילתו גם יחידת משקל קבועה; ולכן, נגזר שמו של השקל מפעולת השקילה. יחידות המשקל הקדומות נהפכו למטבעות וגם תהליך הפוך אירע במרוצת השנים. במאה ה-6 לפנה"ס שקָל השֶקל כ-11.4 גרם. בימי המרד הגדול הותאמו מטבעות היהודים למשקל המקובל של מטבעות התקופה, והם נטבעו במשקל 14 גרם.

התקופה הביזאנטית:

התקופה הביזאנטית בארץ ישראל החלה במאה ה-4 לספירה ומאז שימשו בה מטבעות השליטים הביזאנטים. על רוב המטבעות הובלטו פניהם של קיסרי האימפריה, וכן את צורת הצלב, סמל הנצרות שהייתה דת המדינה הביזאנטית. בין המטבעות הביזאנטים, נודעו מטבעות ארד גדולים בממדיהם, אשר היו חסרים את המסר המורכב והאומנותי של המטבעות הרומיים.

התקופה הערבית:

התקופה הערבית בארץ ישראל החלה במאה ה-7, ובראשיתה שימשו בארץ ישראל מטבעות השליטים הביזאנטים, אולם עד מהרה החלו השליטים הערבים להטביע מטבעות משלהם, דומים במראם למטבעות השליטים הקודמים, מארד, אולם ללא סמל הצלב ועם כתובת ערבית ואף עם כתובות ביוונית וברומית בחלק מהם.

התקופה הצלבנית והממלוכית:

התקופה הצלבנית בארץ ישראל החלה בשנת  1096, לאחר מסעי צלב והקמת ממלכת ירושלים. באותה עת הטביעו השליטים הצלבנים מטבעות בכסף ובזהב, אשר הצלב מוטבע על כולן.

צילום במוזיאון בנק ישראל: שי שמש

תקופת השלטון העות'מאני (1917-1517):

נטבעו באירופה ובאסיה לפני ובמשך תקופה השלטון העות'מאני והיו מטבע עובר לסוחר, עד כיבוש הארץ על ידי הבריטים ב 1917.

תקופת המנדט הבריטי (1917-1948):

לירה מצרית  (1920-1927)

לירה ארץ ישראלית  (1927-1952)

מיל) (1927-1952) מטבע של 10 מיל כונה "פיאסטר", מטבע של 5 מיל כונה "חצי גרוש" ושל 20 מיל – "שני גרוש".

מדינת ישראל:

לירה ישראלית (1952-1980)

אגורה  (1960)

שקל  (1980-1985)

שקל חדש (1985)

צילום במוזיאון בנק ישראל: שי שמש

מערכת המטבע הישראלית: 

מ-17 באוגוסט 1948: 
לירה ישראלית אחת = 1000 מיל. 
מ-24 בדצמבר 1948: 
לירה ישראלית אחת = 1000 פרוטות. 
מ-1 בינואר 1960: 
לירה ישראלית אחת = 100 אגורות. 

מ-24 בפברואר 1980: 
שקל אחד = 10 לירות ישראליות
שקל אחד = 100 אגורות חדשות 
אגורה חדשה אחת = 10 אגורות 
מ-4 לספטמבר 1985: 
שקל חדש אחד = 100 אגורות
שקל חדש אחד = 1000 שקלים 
אגורה אחת = 10 שקלים

צילום במוזיאון בנק ישראל: שי שמש

המטבע הראשון של מדינת ישראל:

בנק "אנגלו-פלשתינה",  שהכין את שטרי הכסף למדינה שבדרך, לא עסק בהכנת מטבעות. צעדים ראשונים להנפקת מעות עשתה המדינה עצמה עם היווסדה. הדבר נעשה בדחיפות משנתגלה מחסור במטבעות של המנדט הבריטי, ששימשו במחזור. הונפק   מטבע אחד בעריך 25 מיל (הכינוי "מיל" נותר על כנו כהמשך למסורת המנדטורית). הראשון בסדרת המטבעות החדשה, 50 פרוטה, הוכנס למחזור רק ב-11.5.1949.

צילום: אתר בנק ישראל

דין מאה כדין פרוטה:

בשנת 1952 נכנסו לשימוש המטבעות בני 5 ו-10 פרוטות, עליהן הופיעה המלה "פרוטה" ביחיד; במקום ברבים; הטעות תוקנה רק במהדורה מאוחרת יותר של 10 הפרוטות אולם לא במטבע בן 5 הפרוטות. 

צילום: אתר בנק ישראל

אגורה שחוקה:

משהחליטה הממשלה לשנות את חלוקת הלירה מ-1000 פרוטות ל-100 אגורות, החלה, ב-1.1.1960, הכנסתם למחזור של המטבעות מסדרת האגורות. השם "אגורה" נבחר בידי האקדמיה ללשון העברית, והסתמך על פסוק בשמואל א' (ב, 36): "והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחוות לו לאגורת כסף וככר לחם…"מאוחר יותר הונפקו מטבעות במקום שטרות שהוצאתם למחזור הופסקה (מחצי לירה ועד חמש לירות).

צילום: אתר בנק ישראל

אגורה חדשה ושקל:

עם הנהגת מטבע השקל ב-24.2.1980 הוכנסה למחזור סדרת ה"אגורות החדשות", שכל אחת מהן שווה ל-10 אגורות ישנות. צדי הנושא של ארבעת המטבעות הראשונים בסדרה (1א"ח , 5 א"ח, 10 א"ח ו-1/2 שקל) עוצבו על בסיס הנושאים המופיעים על המטבעות מסדרת האגורות המקבילים להם בערכם.

צילום: אתר בנק ישראל

שקל חדש:

ב-4.9.1985 במקביל  להחלפת השטרות לסדרה א' של השקל החדש, הוחלפו גם המטעות, והונפקה סדרת האגורה והשקל החדש, המהלכת במחזור עד היום. בעיצוב צד הגב של העריכים השונים נשמרה המסורת של נטילת דגמים ממטבעות יהודיים עתיקים ומפריטים יהודיים עתיקים אחרים כחותמות ותבליטים. הסדרה כוללת כיום שישה עריכי מעות בלבד: 10 אגורות, 1/2 ש"ח, 1 ש"ח, 2 ש"ח, 5 ש"ח ו-10 ש"ח. ​

מקורות:

  1. יעקב משורר, אמצעי תשלום קדומים, משקלות ומטבעות, עורך: רוני רייך, חיפה : מוזיאון ראובן ועדית הכט, אוניברסיטת חיפה, תשנ"ח 1998.
  2.  מרכז המבקרים של בנק ישראל, קריית הממשלה, ירושלים.
  3. אתר בנק ישראל
  4. א' רייפנברג, מטבעות היהודים, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"א-1971.

קרדיט: שי שמש, תלמיד מחקר לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה

29.10.2019

קבוצת אספני מטבעות, שטרות ומדליות בפייסבוק:


הצטרפות לקבוצה

קבוצת אספני מטבעות עתיקים בפייסבוק (הגדולה בישראל):

הצטרפות לקבוצה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב email
Email
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

האספן

האספן

אנחנו תמיד שמחים לכל עזרה בשידרוג תוכן האתר, במידה ואתם רוצים לתרום תוכן איכותי, מאמרים מעניינים או סתם לשאול שאלה, אתם מוזמנים ליצור קשר

קטגוריות

מאמרים נוספים

סיכות ותגים של משטרת ישראל

אותות וסמלים במשטרת ישראל

  "במהלך השנים הראשונות לקיומה, היה מגוון האותות וסמלים במשטרה קטן יחסית " התבוננות בחולצתו של שוטר, יכול ללמד רבות על מסלול שירותו. שלל האותות

קרא עוד »